כשנטע בקשה מתנה
אני עוקבת אחריה כבר תקופה-
בהתפתחות היפה שלה. באיך שהיא מגיבה לעצמה, לחברות שלה.
יש לפעמים שבא לי להעיר לה- על אותם נקודות שמפריעים לי בי.
כאילו- רוצה שתחווה את זה אחרת, לא כמו שהיה לי.
לפעמים מרגישה- שזה עולה לי בגרון ובא לי להגיד לה מילה- שתבין, שתוכל ללמוד,
אבל מבינה שזה שלה- זו הדרך שלה.
יש פה הרבה מקום לשיחה של אמא – בת. ומי ילמד אם לא אנחנו? מי יראה את הדרך?
פה זה ה-מקום שלנו- האמהות.- ההדרכה וההכוונה פה חשובה.
אבל מנסה לשים פה קו דק בין ההתמודדות שלה לשלי-
לא בודאות שמה שלי לא טוב גם לה לא טוב, לכן החשיבה וההתבוננות עליה חשובה פה מאוד.
לא להפחיד במה שלי מפחיד ולא להרתיע במה שאותי מרתיע.
היא לא אני. היא אישיות קסומה ועשירה בפני עצמה.
מה שלי לא טוב בעצמי- והייתי מאוד רוצה שישתנה- זו עבודה שלי לאהוב את עצמי.
והיחידה שיכולה לגרום לזה- זו אני.
וגם אצל נטע מתעורר בי הרצון לפעמים להעיר ולהסביר-
אבל יודעת בודאות שהיא בעצמה צריכה לאהוב ולקבל את מה שהיא רואה ומרגישה.
אז כן מעירה לפעמים ופעמים יודעת שזה היה חשוב ונכון ופעמים מרגישה שזה היה מיותר.
אבל כרגע מתעמקת יותר בלעזור לה לאהוב את מה שהיא רואה,
ללא כל תכתיבי הסביבה והמחשבות שלפעמים לא נכונות.
מסתכלת עליה- זורקת לה חיזוקים- מרימה לה- מעניקה אהבה וחוזק.
ואומרת לה – שהיא הכי טובה ככה. כמו שהיא. שהיא מוכשרת, ויש לה לב ענק,
שהיא חברה נאמנה, חברותית, שהיא מהממת, יפה, ומתלבשת יפה והלבוש מחמיא לה.
הכנתי לה בלוק- שאני חושבת שיתאים לכולן.
זו עבודה, זה לא פשוט, אבל מאמינה שאם נשנן לעצמינו ונזכיר לנו יום יום
בסוף זה יכנס-
שאת הכי טובה שיש!!!
נטע שמה את הבלוק מעל המיטה- שכל בוקר תיראה ותתחיל ככה את היום.
את הבלוק הזה הענקתי בפעם הראשונה לנטע. אבל מאמינה שכל אמא, חברה, בת, תשמח לקבל אותו.
ואם יש לכן משהיא יקרה ואהובה שתרצו להעניק לה את המילים הללו לסוף שנה- מבטיחה לכן שהיא הכי תשמח שיש 
אז אומרת לך שוב- ‘את הכי טובה שיש’
עופי על עצמך- ותשמחי בך
(שאלו אותי למה רק לבנות? אז תדעו שהבלוק מותאם לבנים אוטוטו יוצא)
